דמטר, אלת הפריון והדגן, היא הארכיטיפ האימהי בהתגלמותו. היא אלה נדיבה שנותנת מעצמה עד אין קץ.
אישה דמטר אוהבת ילדים, נהנית מהם ומוכנה להשקיע בילדיה את כל נשמתה ועוד קצת. בצד השלילי של תכונה זו נמצאת השתלטנות וההתערבות: מרוב רצון לגונן ולעזור, אישה דמטר עלולה להשאיר את ילדיה תחת סינרה ולנסות להתמודד עם קשייהם במקומם.
האימהות של אישה דמטר לא מצטמצמת לילדים: היא אימהית כלפי בעלה, כלפי חבריה, אפילו כלפי הוריה. לא פעם אישה כזו מגשימה את עצמה דרך תפקיד סיעודי, הזנה וטיפול.
אישה דמטר נוטה להתחפש עם גברים המחפשים דמות אם ולעתים מבלבלת בין אהבה לרחמים. כלפי בן זוגה, כמו כלפי הילדים היא סלחנית, מכילה, נותנת. היא חמה ומחבקת, אבל לא מינית במיוחד: הדחף המיני שלה קשור להולדה, לא לתשוקה. מבחינתה, המשפחה היא העיקר, לא הנישואים.
אישה דמטר נוטה להקרבה עצמית ולחוסר אסרטיביות. קשה לה לסרב, היא לוקחת על עצמה הכל, ועלולה למצוא עצמה מרוקנת מאנרגיות. היא סובלת במיוחד כאשר אינה מצליחה להביא ילדים לעולם, או כאשר הילדים גדלים ועוזבים את הקן.
כיצד דמטר יכולה לצמוח?
כדי לגדול, עליה לגלות שיש עולם מעבר לטיפול בזולת. עליה ללמוד לטפל בעצמה ולמצוא תחומי עניין שירגשו אותה. עליה ללמוד לשחרר שליטה מילדיה, ומעל הכל ללמוד להגיד לא.
מתוך הספר אלות בכל אישה/ג'יין שינודה-בולן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה