כשנשים יוצאות לעצמאות הן מתמודדות עם שני סוגים של התנגדויות החוסמות את צמיחתן.
חסמי הצמיחה מהסוג הראשון הם חיצוניים - התנגדויות שקשורות לנורמות ולקודים של תרבות או עדה, לסביבת המגורים או למאפיינים החברתיים של תחום העיסוק. התנגדויות מסוג זה משפיעות, למשל, על יכולת הפעולה של נשים במגזר הערבי, על נשים חרדיות או בדואיות וגם על נשים שבוחרות בתחום עיסוק שבדרך כלל פועלים בו גברים. עם התנגדויות כאלה מתמודדות גם נשים השייכות לקהילות אתניות מסוימות, בהן יש עדיין איסורים והגבלות. הן חייבות למצוא דרכים יצירתיות כדי להתגבר על ההתנגדויות האלה.
הסוג השני של ההתנגדויות הוא פנימי. התנגדויות אלה הן תוצר ישיר של שטיפת המוח החברתית שכל אישה עוברת במהלך חייה. כך נוצר הרצון הבלתי פוסק להיות נחמדה. כך נשמר החשש מלקיחת סיכון או מהתמודדות עם דחייה. ההתנגדויות הפנימיות הן גם אלה שמייצרות את הביקורתיות המצמיתה, את ראיית השלילי במקום היתרונות. מאותו מקור פנימי, בלתי מודע, מגיע גם הפחד מלשווק או למכור וגם הפחד מעשיית כסף.
איך ניתן להסיר את ההתנגדויות הפנימיות האלה?
הגברים מפרשים כל הצלחה שלהם כתוצר של כישרונות וכישורים, וכל כישלון כתוצאה של מזל רע או מקריות. ואצל הנשים? הן מפרשות כל הצלחה כמזל מקרי וכל כישלון הוא באחריותן, ולכן גורר האשמה עצמית.
הכי חשוב להיות מודעים ולבדוק עם העצמי מה באמת מעכב ???
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה