נשים בעולם העבודה

נשים יכולות לגדל ילדים, להזין אותם, לשחק איתם, ללמד אותם ולטפל בהם, וגם לטפח את הבית, ואת הגוף, ולעבוד על הזוגיות. ולצרוך תרבות וליצור, לבלות, לטייל, לשמור על קשרי חברות ומשפחה, ובה בעת לרכוש השכלה, להתקדם בתחום העבודה ולהתפרנס כהלכה.

למה לא?
הרי כולן עושות את זה. ואין סיבה לוותר, הכל שאלה של ניהול זמן, אם את לא מצליחה, אם את מרגישה שמשהו הולך לאיבוד בדרך, שאת כושלת באחד התחומים או בכולם, שבסוף היום את קורסת מרוב רצה קצרת רוח מדבר לדבר - סימן שאת לא מתרכזת מספיק.

הרעיון שנשין יכולות לעשות הכל נטמע בחברה שלנו בשלושים השנה האחרונות, האכזבה והתסכול מובטחים והגיעה העת לחשוב על כל הסיפור הזה - על איך אנחנו רוצות, יכולות, לחיות א חיינו מחדש.


מחקר מצא שהאושר של נשים אמריקאיות נפל מאז שנות השבעים,למרות השינויים המרשימים לטובה בכל מיני תחומים בחייהן. החוקרים גילו שאין הבדל מובהק בעניין זה בין אמהות שעובדות לאמהות שאינן עובדות, בין אמהות במשפחות חד הוריות לבין אמהות נשואות. כל הנשים באמריקה סובלות מירידה בשביעות הרצון בשלושים השנים האחרונות.
אחת הסיבות שצויינו במחקר היא שינוי בציפיות - בשונה מהעבר, נשים בודקות כיום את מצבן יחסית לגברים, הן שואפות להשיג הכל, ולא פלא שהן מתאכזבות. המחקר בדק באמצעות שאלון הבודק כמה חשוב לנו להצליח בעבודה, ליהנות מנישואים טובים, להרוויח הרבה כסף, ליהנות מזמן חופשי רב לבילוי ולתחביבים, להחזיק בעבודה יציבה, לתרום לחברה, להיות מנהיגה בקהילה, לחנך את הילדים שלי ברמה טובה, לחיות קרוב להורים ולקרובי משפחה, להתרחק מהמדינה שאתה חי בה, למגר אי שוויון חברתי וכלכלי, לגלות דרכים חדשות לחוות את החיים, למצוא מטרה וטעם לחיים.

השאלון מעורר השראה לערוך סדר עדיפויות. וכאן מציעה ברמן-שפירא, המטפלת בבעיית השילוב בין אמהות ועבודה, לדמיין כאילו נותרה לנו רק שנה אחת לחיים. לשיטתה, יש לבחור מה באמת חשוב לנו מכל האפשרויות הגלומות בעתיד הקרוב והמוגבל, יש להעדיף, לוותר ולבחור.

אז נשים באמת הבחירה היא שלכן...

אשת קריירה

קריירה היא מושג מודרני. למושג זה אין הגדרה מדויקת, ובאופן כללי הוא מתיחס להתפתחות תחום העבודה בחיים, אבל מבחינת התפיסה החברתית של המושג, מתכוונים לעיסוק במקצוע שיש בו מרכיב של אוטונומיה, ביטוי לכישורים הייחודים שלך ולאופן קבלת ההחלטות שלך, וגם היבט של התקדמות והישגים.

באופן מסורתי, נשים הוגבלו אל המרחב הפרטי בעוד הגברים ניהלו את המרחב הציבורי. גם היום נשים מתבלטות יותר בתחומים כמו טיפול, חינוך וניהול משאבי אנוש. המושג אשת קריירה מסמן נשים שפרצו באופן מובהק אל המרחב הציבורי הגברי.

אישה שמגדירה את עצמה כאשת קריירה מדגישה את הלא מובן מאליו. היא מסמנת את עצמה כמי שמציבה את עבודתה והצלחתה המקצועית במקום גבוה בסדר העדיפויות.

פרופסור דליה מור, ראש התוכנית לתואר שני לייעוץ ופיתוח ארגוני במכללה למנהל, ערכה מחקר שבדק כיצד מתמודדות נשים עובדות בישראל עם המתח שבין העבודה למשפחה. ונמצאו ארבעה סגנונות התמודדות אופייניים:

המסורתי - נשים ששמות דגש על תפקידן המשפחתי, עבודתן נמצאתן במקום משני בעבורן והן מצפות מבני זוגן לשאת בנטל העיקרי לפרנסת המשפחה.

המשלב - נשים שחלוקת התפקידים אצלן מייחסת אותה חשיבות לעבודה ולמשפחה.

הקרייריסטי - נשים ששמות דגש על תפקידן המקצועי, והמשפחה נמצאת אצלן במקום משני.

סגנון אישי - מאפיין נשים שלא שמות דגש לא על המשפחה ולא על עבודתן, אלא עסוקות בחיפוש אחר משמעות בחייהן.


ההצלחה הגדולה של התנועה הפמיניסטית היתה השגת מלוא הלגיטימציה לנשים לצאת לעבודה, הבעיה היא שהיא לא הצליחה לתת לגברים את מלוא הלגיטימציה לחזור הביתה. המאבק הפמיניסטי צריך להתמקד בשינוי התפיסה של איך מנהלים קריירה, כדי שזו תפיסה להיתפס כמנוגדת למחויבות המשפחתית. כדי להשיג את המטרה הזו צריך לבדוק איך עולם העבודה מקשה על שילוב בין עבודה למשפחה וליזום דרכם לשנות אותו. בנוסף, צריך לשנות את השיח הציבורי, שבו נשים עושות בחירה קרייריסטית במובהק וזוכות לגינוי, ונדרשות לשלם על הבחירה בקריירה מחיר, שגברים לא נדרשים לשלם.

הערכה עצמית

מה מונע מנשים לפרוץ קדימה, להצליח ולממש את הפוטנציאל שלהן? - הערכה עצמית.
כאשר הערכה עצמית תקינה הכל פתוח כשהיא נמוכה הסיכויים שלנו ללמוד, למצוא עבודה טובה, להתקדם ולשגשג מבחינה כלכלית הולכים וקטנים. נמצא כי נשים סובלות מהערכה עצמית נמוכה יחסית לגברים.


הערכה עצמית, מתברר קובעת את העתיד, יותר משקובעים אותו מעמד כלכלי או מוצא אתני. המשמעות היא שאדם שמעמדו הכלכלי נמוך או מוצאו האתני מגביל, יכול להתאמץ ולהגיע להישגים טובים ולממש את עצמו. לעומת זאת, אדם שההערכה העצמית שלו נמוכה, יתקשה להגיע להישגים ולמימוש עצמי, גם אם מוצאו האתני מועדף ומעמדו הכלכלי גבוה.

הערכה עצית היא דעה מציאותית וחיובית כלפי עצמנו. אנשים בעלי הערכה עצמית תקינה אינם גאוותנים, אך גם לא משוכנעים שהם שווים פחות מכולם. הם פשוט יודעים שלכל אחד מאתנו יש חסרונות ויתרונות, אבל גם גרעין פנימי ייחודי, שלא קשור לגיל, למשקל, לציונים או למצב חשבון הבנק. הם, בניגוד לרבים אחרים, מרוצים ומוכנים לצאת אתו לחיים, ללמוד, להתנסות וכן, גם להיכשל לפעמים.

הערכה עצמית משפיעה על כל תחומי החיים. היא יכולה להוביל אותנו להישגים ולמימוש עצמי, או להטביע אותנו בחיים מלאי תחושות אשמה ובושה. היא קובעת מה נלמד וכמה, איזה משרה נשיג וכמה כסף נשתכר. היא משפיעה על בן הזוג שנבחר ועל האופן שבו נגדל את ילדינו.

ניתן לחזק את ההערכה עצמית באמצעות אימון המחשבות, בדיוק כפי שמאמנים שרירים. אימון כזה מאפשר להשתמש במחשבות ליצירת מציאות חדשה. בערתו ניתן ליצור לעצמך בראש "סרט טוב", שכולו הצלחות והתפתחויות חיוביות, ואחר כך גם לממש אותו במציאות.